הביקור אצל הגניקולוגית הוא לא כיף, בלשון המעטה. את מגיעה דרוכה ומתוחה, יודעת שהתור יהיה מהיר ופולשני.
אחרי שלמדתי ליווי נשים הוליסטי ושיניתי את הגישה שלי כלפי רפואת נשים הבנתי שקורה כאן משהו שקוף ולא מדובר ושהגיע הזמן לשתף אתכן בטיפים שלי.
קודם כל, ברגע שאת נכנסת למשרד האוטומט הוא לשים את הסמכות והכוח אצל הרופא\ה. הם יודעים, צודקים, קובעים ומחליטים.
אבל בתכלס הכוח והמסכות אצלך, ואת היא זו שקובעת.
זו הגישה איתה אני נכנסת לחדר.
אני אומרת מראש מה הציפיות שלי מהבדיקות ויודעת שבמידה והציפיות שלי לא יענו אני פשוט אצא מהחדר. לא קרה לי שהייתי צריכה לעשות את זה, בדרך כלל תקשורת ישירה ופשוטה היא המפתח.
אז מה הציפיות שלי?
הרופאה הולכת ליידע אותי על כל דבר שהולך לקרות ועל כל צעד שהיא עומדת לעשות. אין דבר כזה שפתאום נכנס משהו לגוף שלי בלי שאני יודעת ומתכוננת.
ההכנסה של מכשיר לנרתיק מתבצעת בקצב שלי ולאט. אני לוקחת את הזמן לנשום עמוק (כי זה מרפה את הסטרס בגוף וכתוצאה מכך את השרירים. ככה ההכנסה יותר נעימה) ואני יכולה גם להכניס לעצמי את המכשור- קריטי במיוחד שתדעי את זה ועוד יותר אם חווית טראומה מינית. זה באמת יכול לשנות הכל - את הבוסית, את המלכה, הכי חשוב שיהיה לך נוח ונעים ובהקשבה לקצב ולצרכים שלך.
אני מבקשת לדעת מראש אם הליך או בדיקה מסויימת יכאבו וכמה. אם אני מבקשת לעצור מכל סיבה שהיא, זה אומר לעצור.
כמובן שאני אומרת את זה בצורה נחמדה ולא תוקפנית, אני מבקשת ולא דורשת. גם הרופאה היא בת אדם ורוצה לעשות את הטוב ביותר. אני מסתכלת לה בעיניים ומבקשת, מסבירה שזה חשוב לי. אני מוצאת שזה באמת משנה את הצורה בה המפגש מתנהל.
איך זה נשמע לך? מוזמנת ליישם ולשתף אותי!
Comments