והימים ימי קאלי הם.
*קאלי- אלה מהמיתולוגיה ההינדואיסטית. רבות אפשר להגיד עליה. בפוסט הזה אתמקד במהות הDARK FEMININE שלה. אלת ההרס המוות והחורבן למען הבנייה מחדש, עורפת את הראש שמסמל את המיינד, האגו, האשליה. אלה עוצמתית והאהובה עליי ביותר(:
ישר כשקמתי בבוקר הרגשתי אותה. את אנרגיית הקאלי שלי. בירכתי אותה לשלום וקדתי לה קידת כבוד. אני מכירה אותה היטב. אני מאוד מחוברת לצד הזה של הקיום, האופל. אבל ימי טרום הווסת מחברים אותי אליה מאוד- זה בהורמונים שלנו(: אני הופכת לישות של חוסר סבלנות, עצבים, כעס. אז הלכתי עם הרגשות האלה בתוכי, כרגיל לימים האלה במחזור.
ואז באופן מדוייק, היום בלימודיגינקוסופיה- חכמת האישה השלמה העמקנו בלימודי המחזור החודשי הנשי שלנו. כבר כמה זמן שאנחנו מעמיקות בזה. ופתאום זה עלה בי.
למדנו איך בעשורים האחרונים, דבר שהוא כ"כ טבעי- המחזוריות הנשית, הפכה למצב רפואי שיש לטפל בו. במקום לתת מקום של אהבה וקבלה לתנודות החודשיות שלנו אנחנו מקבלות תווית כמו PMS או PMDD. בארה"ב נשים שחוות שינויי מצבי רוח לפני הווסת לוקחות תרופות נוגדות דכאון כמו פרוזאק, כי אנחנו חיות בחברה שמצפה מאיתנו להרגיש טוב כל הזמן. HAPPY HAPPY JOY JOY. במקום להבין למה אישה חווה כעס\ עצבים\ עצב\ רגישות אנחנו מתייגים את זה כPMS ומנפנפים את זה במקום לתת מקום לרגשות בכל עוצמתם. במקום לזכור את החיבור שלנו לקצב המחזורי של הטבע אנחנו חיות בחברה שמצפה מאיתנו להיות ב100% אנרגיה חיוכים וקשת בענן בכל יום נתון. אנחנו כחברה מפחדים מהחושך, מהאופל, הכאב, המוות, הצללים. ואילו המחזור החודשי נותן לנו את המתנה שהיא לצלול לשם כל חודש בחודשו. כמה חשובה התנועה הזאת. להרפות אל הצל במקום להתנגד אליו. במקום להתעלם ממנו, להתבאס שהוא שם, לנסות להסתיר אותו- ללבוש אותו בהדרת כבוד. שכחנו ש- לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם יש את הימים במחזור בהם אני אנרגטית שמחה חברותית ותוססת ויש את הימים שבהם אני עצבנית חסרת סבלנות ורק רוצה לערוף ראשים!!!!! והכל מבורך ומדוייק! שני הקצוות הם הטבע שלי, שני הקצוות מבורכים באותה המידה.
אז היום הרגשתי את אנרגיית הקאלי האהובה שלי. בירכתי אותה, הודיתי לה על העוצמות שלה, והרפיתי אל תוך העצבים. אני עדיין מרגישה את העצבים רוטטים לי בגוף. באהבה. OFF WITH HIS HEAD!!!
