אז מה קורה בסדנאות האלו בכלל?

המונח "סדנאת מיניות" יכול להרתיע, ולהעלות אסוציאציות שונות ומגוונות.

אז קודם כל אתחיל במה זה לא- אני אישית לא עושה סדנאות הכוללות מגע מיני בין המשתתפים. יש גם כאלו, וכבודן במקומו מונח, אבל האש שלי כרגע לא שם. אז כן, בסדנאות המיניות שאני עושה אין מיניות.

ועוד משהו. זה לא סדנאת אפייה. או סדנאת צילום. או סדנאת מקרמה. זה לא סדנא בה לומדים איזשהו כלי חיצוני. אלה סדנאות בהן התנועה היא פנימה. לרבדים עמוקים ביותר, שלפעמים אף פעם לא חשבנו עליהם או התבוננו על עצמנו ככה בזכוכית מגדלת.

התנועה העמוקה פנימה יכולה להקפיץ הרבה שומרים. הרבה חששות. מה הולך להיות? מה אמורים לעשות? ובתוך כל אלו השאלה- האם זה בטוח לי? האם אני מוכנ.ה?

אני אוהבת בתחילת כל סדנא להרגיש את התחושה המתוחה שבחדר. החששות שעוד מעט יתפוגגו ויפנו את מקומם לאמת גדולה.

אז מה כן יש שם? קודם כל עבודה עם גוף. אנחנו חברה שחיה ונושמת ראש, והסדנאות האלה הן לא עיוניות או מנטליות. אלא מרחב שבו אפשר לחקור איך אפשר לנוע ולחיות עם גוף ער.

וכמובן, עבודה על גבולות. בחברה בה הגבולות שלנו נחצים על בסיס יום יומי, הדבר הראשון שנפגוש הוא עבודה על גבולות. וגם אם למדנו על גבולות אלפי פעמים, בכל פעם יש רובד נוסף של הטמעה או של גילוי. גבולות, תקשורת במערכות יחסים, יציאה מריצוי אל עבר הרצון.

אחד הדברים החשובים הוא שאנחנו לומדות להרגיש. לאט לאט חוקרות מה קורה כשאנחנו מפסיקות להתכווץ ולצמצם, ומתחילים להרפות ולהתרחב למה שחי בתוכנו. שם גיליתי את הטיצ'ינג ששינה את חיי. כשאני מרגישה, אני חיה במלאות ובעוצמה. גם הדברים שברחתי מהם במשך שנים. סוףסוף אני מרגישה. אני נותנת לזה לעבור דרכי כצינור נקי, אחרי ששנים הצינור היה חלוד. דווקא זה, הדבר שהכי מפחיד אותנו, הוא כל כך פשוט וכל כך עמוק. שם יש את אחד המפתחות הגדולים בשבילי.

ולבסוף, אנחנו מתחילים להכיר חלקים חדשים בתוכנו. חלקים שאולי לא הכרנו עד עכשיו בכלל, או שהכרנו וידענו שאנחנו משתיקים או מקטינים. תקשורת פנימית בין חלקים שונים בנפשנו. בדיוק אתמול אמרתי לחברה- זאת לא טרנספורמציה שתהפוך אותך למישהי אחרת. זאת טרנספורמציה שתהפוך אותך להיות הכי את שיש.

אז על רגל אחת, זאת המהות של הסדנאות שלי.